פסק-דין בתיק על"ח 6081-06-12

1.                 לפנינו ערעור על החלטת ועדת הערר שליד לשכת התעסוקה בבני ברק, מיום 16.4.2012, אשר קבעה כי הסירוב אשר נרשם למערערת בעקבות הפנייתה לעבודה מיום 13.3.2012, נרשם כדין.

2.                 המערערת, אם ל - 6 ילדים, רשומה במחלקת אבטלה של שירות התעסוקה וביום 13.3.2012 הופנתה לעבודה במשפחתון "פרפר" בפתח תקווה.

3.                 בערעור שהגישה טענה המערערת, כי פנתה טלפונית למשפחתון, תיאמה עם הגב' סופיה מטעם המשפחתון מועד לראיון אולם לקראת סיום השיחה "התברר לה שאני דתיה ואז הסבירה לי, שאם אני דתיה - אני לא מתאימה, כי מדובר במקום לא דתי, המיועד לציבור הרוסי.

העברתי את פרטי השיחה, לגב' סימה מלשכת התעסוקה. הוספתי ואמרתי שגם אני, מצידי, אינני מעוניינת לעבוד במקום כזה, שמצהיר שאינני מתאימה לו.

...

בוועדה חזרתי על דברי שהגב' ממעון 'פרפר' אמרה שאינני מתאימה. חזרתי גם על דעתי, שאינני חושבת שמתאים לי לעבוד במקום כזה, שמחפש עובדים מהמגזר החילוני, ואינו חפץ בעובדת דתיה."

לטענת המערערת, המשפחתון הוא שסירב לקבלה לעבודה בגלל היותה דתיה ו "כל טענתי היתה משום שאינני רוצה לעבוד במקום שאיני רצויה בו ואולי דברי בוועדה לא הובנו כראוי."

בדיון שהתקיים לפנינו הוסיפה וטענה המערערת בין היתר כי היא עובדת מאז היותה בת 18, כי עבדה בעבר לתקופה מסוימת בגן חילוני וגם כיום, החל מחודש 9/2012, עובדת היא בגן חילוני בין השעות 8:00 - 13:00.

המערערת צירפה דיסק ותמלולו - שבו הוקלטו 3 שיחות טלפון בינה לבין הגב' סופיה מהמשפחתון, כשלגרסתה התקיימה שיחה נוספת בין שתיהן - שיחה ראשונה - שלא הוקלטה.

4.                 לטענת ב"כ המשיב, בבירור שנערך עם המשפחתון נאמר "שהעוררת לא רצתה לעבוד אצלם. המחלוקת נשארה על כנה. יחד עם זאת אין מחלוקת כי העוררת לא רצתה לעבוד במקום ולנוכח עמדתה זו הרי שהסירוב בדין נרשם והערר נדחה". גם בפני הוועדה טענה המערערת כי גילאי ילדיה אינם מאפשרים לה לצאת לעבוד.

5.                 לאחר שעיינו בכל החומר שבפנינו, החלטנו כי יש לדחות את הערעור וזאת מן הנימוקים הבאים:

א.  בפתח הדברים נתייחס לטענת ב"כ המשיב לפיה, ככלל יש לקבל את דיווח מקום העבודה כמהימן -

על פי הפסיקה " אם מעסיקים יוזמנו להעיד, קיים חשש שהם ימנעו מלפנות לשירות התעסוקה בבקשה לשלוח אליהם דורשי עבודה. הפרקטיקה הנוהגת היא שהמשיב מביא את דברו של המעסיק... אין כל יסוד לפקפק בדברי המעסיק אשר אין לו אינטרס מיוחד להציג תמונת מצב שאינה מדוייקת." (ע"ע 1081/02 פתחי נימר נ' שירות התעסוקה ).

אכן, לכאורה, אין למעסיק כל עניין להציג עובדות בלתי מדוייקות שהרי אינו צד לתיק. עם זאת, אין לשלול מצבים בהם מעסיק אינו מעוניין בקבלת עובד ומסיבה זו או אחרת, אינו מעוניין לחשוף את הסיבה האמיתית בגינה לא קיבלו לעבודה. בענייננו, משטענה המערערת, כי הבינה מהגב' סופיה מהמשפחתון כי אינה מעוניינת להעסיק גננת דתייה, הרי שאין זה מקרה בו "אין כל יסוד לפקפק בדברי המעסיק". עם זאת, גם בהתעלם מהדיווח שקיבל המשיב מהמשפחתון, סבורים אנו כי דין הערעור להידחות;

ב.         מקריאת התמלילים שצירפה המערערת עולה כי לא במקרה "התברר" לגב' סופיה מהמשפחתון כי המערערת דתיה, אלא כי כאשר ביקשה הגב' סופיה מהמערערת כי תתקשר אליה שוב למחרת, המערערת היא זו שביקשה להאריך בשיחה, סיפרה שהיא אם ל - 6 ילדים קטנים, העלתה את הבעייתיות בנוגע לשעות העבודה הנדרשות, שאלה על גילאי הילדים במשפחתון, על מספר הילדים בקבוצה, ואף היא שעוררה, ביוזמתה,  את נושא "המגזר", כמצוטט:

"...

ס.        גננת, אוקי. ויש לך ניסיון?

ל.         יש לי ניסיון. רק אני רואה פה שהשעות שלכם זה עד חמש. אני ,פשוט, יש לי שישה ילדים קטנים אני לא יכולה עד חמש. השאלה אם יש אפשרות לגמישות בשעות.

ס.        הבנתי, אז יש לי עוד שתי שותפות. בואי נעשה ככה, מחר אני אדבר איתם ותרימי אלי טלפון, בסדר? אז אני אעדכן אותך.